תחום ניתוח התנהגות הוא אחד התחומים המתקדמים והמתוחכמים במדעי ההתנהגות, ופסיכולוגיה במיוחד. שמו המדעי לועזי הוא APPLIED BEHAVIOR ANALYSIS, והיא מסיעת בהתקדמות מחקרים רבים בתחומים הומאניים ורפואיים רבים, לרבות קרימינולוגיה, פיסכולוגיה, פסיכיאטריה ועוד. היא מסייעת לקדם מחקרים גם בתחומי לקויות למידה, הפרעות נפשיות ונוירולוגיות, בעיות קשב וריכוז, ADD ועוד. ניתוח התנהגות מסייע, באמצעות כלים מדידים, לקדם את התחומים הללו ומבוסס בעיקר על מדדים בתחומי פסיכולוגיה התנהגותית וגישתו של פרדריק סקינר (1904-1990), מהמובילים בתחומי המחקר בנושאים אלו בארה"ב ונחשב לפסיכולוג וחוקר חשוב במאה ה-20.

למה צריך ניתוח התנהגות?

הכלים שהותיר פרדריק, וממשיכים לחקור ממשיכיו, מסייעים בתחומים רבים, ביניהם משפחות הרוסות, טיפול בילדים עם עיכוב התפתחות או אוטיזם. ההנחה בתחום ניתוח התנהגות שהתנהגותו של אדם לא מגיעה בוואקום, אלא תלויה בסביבה, ולכן יש חשיבות לצורת הגידול של הילד, להתנהגות הוריו וסביבתו, והסביבה מה מתחנך, גדל ולומד. כאשר משתמשים בניתוח התנהגות עושים שימוש בכל הכלים והשאלות הללו על מנת ללמוד כמה שיותר על הסובייקט הנחקר, וכך מצליחים לשקם או לשפר את חייו. הכלים הללו מעניקים את האפשרות לענות על מספר תהיות מחקריות משמעותיות: איך מגיעים למצב שאדם מתנהג בצורה מסוימת? איך אפשר להניא אותו מלהתנהג בצורה מסוימת או לשנות את מסלולו כדי שיאהב / יתחבר / ישקיע בתחומים מסוימים (לדוגמה, לימודים או מקצועות מסוימים)? מדוע הילד / האדם המבוגר הנחקר מתנהג או מגיב בצורה רגשית מסוימת, לדוגמה צועק או מכה? כאמור באמצעות שאלות אלו החוקר יכול לאסוף מידע אודות הסובייקט הנחקר, להבין דברים באמצעות מחקר הסביבה שלו, וגם לשפר את החיים של אותו מושא מחקר וגם, בדרך כמעט אגבית אך ממוקדת, את חיי הסובבים אותו כמו ההורים, האחים, הקולגות או בני המשפחה והחברים. באמצעות התשובות שמתקבלות במחקר, אפשר להבין מהי תכנית השינוי הנכונה עבור אותו אדם.

מהם הכלים בהם עושים שימוש החוקרים מתחום ניתוח התנהגות?

כאמור סקינר הותיר בידי ממשיכיו מספר רב של כלים כדי לשאול את השאלות האחרונות. התורה שלו עבדה סביב חמישה עקרונות בסיסיים. בדיקת ההתנהגות של האדם באמצעות צפייה, תשאול ומיקוד – "מה צריך לשנות".

• מחקר אנליטי. למרות שתחום ניתוח התנהגות עובד על הספקטרום הרגשי, הוא בודק זאת בכלים "יבשים". לא מפרשים, אלא אוספים מידע.
• מחקר יישומי. אחרי שאוספים מידע מעבירים אותו לפסיכולוגים.
• מחקר מדעי. עובדים רק עם היסטוריה קודמת ולא מנסים להמציא את הגלגל – כלומר המחקר עושה שימוש בפרוצדורות שניתנות לעשייה שוב ושוב, ושעברו מספר רב של התנסויות.
• מחקר מכליל. לוקחים בחשבון שכל אדם הוא אינדיבידואל אולם הוא חלק מחברה שפרטיה דומים ומושפעים זה מזה. כלומר, אפשר להעביר את המדדים גם לאנשים אחרים עם בעיות דומות.
• מחקר שיטתי. שימוש אחיד במידע לכל המטופלים.